[ Buchtipp von Sagy Maayan ] יאקוב פון גונטן מגיע ל"מוסד בנימנטה" למטרה אחת בלבד: להשיר מעליו את זהותו כבן למשפחה מיוחסת ולהפוך לכלום. פשוט לכלום, לאפס אחד גדול, לנקודה קטנה של הקיום האנושי, הפטור מכל מחויבות לכללי ההתנהגות הנדרשים מאדם בחברה המודרנית, זולת לשרת את סביבתו בהכנעה ובצייתנות ובאופן הטוב ביותר. "מוסד בנימנטה" מכשיר את תלמידיו להיות משרתים, אך נדמה שגם הוא גוסס ונעלם לאיטו: אין בו כמעט תלמידים, יש רק מורה אחת וכל היתר נעלמו באופן מסתורי, והשיעור היחיד המתקיים בו חוזר על עצמו מדי יום. ובכל זאת, יאקוב פון גונטן בוחר להיקשר למקום ומעריץ את המנהל, את מורתו היפה, ואפילו את חבריו לכיתה. בזמנו הפנוי הוא כותב את רשימותיו והגיגיו, את חלומותיו המתרוקנים מתוכן, ומייחל לרגע בו יישלח לשרת את אדוניו החדשים. 
מלבד העלילה הסטטית למדי, כתיבתו של רוברט ואלזר מהפנטת את הקורא. זרם המחשבות השוטף את הגיבור הוא לא אחת מבולבל ולכאורה חסר רצף הגיוני, אולם משקף בדיוק את נפשו הסוערת. אופן הכתיבה הזה הוא גם מה שמאפשר לוואלזר לעמוד במשימה כמעט בלתי אפשרית: לנסח שתי אמירות סותרות במשפט אחד - מבלי שהמשפט יאבד לרגע את ההיגיון הפנימי שלו. הספר שנכתב ב-1909 הוא במידה רבה תיאור "העולם של אתמול" שהפסיק להתקיים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אולם אין זה שיר געגועים, אלא כתב פרידה מעולם שהבליו הקשו מאוד על החיים בו. האדם שכתב אותו חש ללא ספק כקורבן של חברה הלוחצת את בניה במלחציים של ציפיות נוקשות ומערכת מורכבת של גינונים חסרי תכלית, ונמלא מיאוס לנוכח הניכור והצביעות שאפיינו את כללי הנימוס בטרקליני האצולה האירופית, הסוגדת לאופנה ולכללי מוסר שאינם מגובים במעשים.
לא לחינם הגדירו קפקא ומוסיל את רוברט ואלזר כמקור להשראה, אולם גורלו לא שפר עליו כמו הסופרים שהושפעו ממנו. סיפורו האישי של ואלזר דומה במידה רבה לזה של גיבוריו – וכמותם חש כאדם אבוד, תלוש, המבקש מהעולם לפטור אותו מחובותיו החברתיות, להיכנע לחיים ולצמצם את קיומו לכדי גרגר חול. ואכן, זמן לא רב לאחר שסיים את כתיבת הרומן האחרון שלו, ואלזר דן את עצמו לאלמוניות מוחלטת: הוא התאשפז במוסד לחולי נפש בשווייץ ושם נותר משך כשלושים שנה, עד מותו ב-1956, מבלי שכתב עוד. קשה להתעלם מהפרט הביוגרפי הזה כאשר קוראים את סיפורו של החניך יאקוב פון גונטן, שוויתר מרצונו על ייחוסו ונלחם בכל הכוח על מנת להכניע את יהירותו וזהותו, עד כדי מחיקה מוחלטת שלהן. הן כנבואה שהגשימה עצמה במציאות והן כסיפור בדיוני, הרומן הקטן והמטלטל הזה לא ישאיר את קוראיו אדישים. 

[ Lieblingszitat ] "סבלנות ומשמעת – זה עיקר התורה שמרביצים בנו כאן, שתי מידות שלא מבטיחות הצלחה....אבל דבר אחד אני יודע על בטוח: כשאתבגר, אהיה אפס מקסים, אפס עגול כמו כדור. וכשאזדקן, איאלץ לשרת פראי אדם צעירים, גסי רוח ובטוחים בעצמם, או אקבץ נדבות, או אלך לאיבוד."

[ Info ] Walser, Robert : יאקוב פון גונטן . Jakob von Gunten. (original language: German) מגרמנית: אילנה המרמן. עם עובד , תל אביב , 1989 (1909). ISBN: 965-0639-13-4.